קלפהולץ יעקב

בן רחל ומשה, נולד ביום ג' בסיוון תרע"ז(24.5.1917) בעיר ביאלה- ביילסקו, פולין, למשפחה חסידית. בהיותו כבן שלוש נתייתם מאביו ועל-כן נאלץ מיד לאחר שסיים את בית-הספר היסודי לצאת לעבוד ולעזור כבכור-הבנים לאמו האלמנה, שנשאה בעול גידולם של שלושה ילדים. בנעוריו הצטרף לתנועת "השומר הדתי" והיה לאחד המדריכים הפעילים בקן אשר יסד בעירו. כעבור מספר שנים יצא להכשרה בקיבוץ "עובדיה" אשר בסלבקוב והיה אחת הדמויות המרכזיות בקיבוץ. הוא הצטיין בעבודתו האחראית בחצר ובשמירה בלילות בבית-החרושת הגדול למסמרים. בשנת 1939 העפיל ארצה בספינה "אסימי". בערב פסח תרצ"ט עלה על סיפון האונייה בנמל קונסטנצה, אך כשהגיעו לחוף הארץ לא הספיקה האונייה להוריד את נוסעיה ונאלצה להפליג שוב ללב-ים מפחד השמירה הבריטית. במשך כחודשיים נדדה הספינה הקטנה, שלא היו בה די אוכל ומים, במימי הים התיכון. על אף הסבל לא התמרמר יעקב ולא נפל ברוחו ואף עודד את שאר הנוסעים ודאג להם. לבסוף, ב-8.6.1939, הגיע לארץ והצטרף ל"קבוצת אברהם" אשר בכפר פינס. הוא עבד בפרדסי הסביבה, ואחר-כך בפלוגה בגבעת עדה וקנה לעצמו ידיעה בעבודה חקלאית. בגבעת עדה היה לאיש משק שעסק בהצלחה בענפים ובתפקידים שונים של המשק. יעקב היה בין ראשוני העולים לכפר עציון באביב תש"ג וממניחי היסוד למשק. שבועות מספר לאחר העלייה על הקרקע התגייס למשטרת היישובים העבריים ומאז עסק בענייני הביטחון, עבר קורסים למפקדים ושימש מדריך לחברי הקבוצה. בעלות קבוצת עין צורים על הקרקע היה אחראי על הביטחון במקום. יעקב התערה במשק ובחקלאות והיה בין החולמים על הקמת תעשיית מיכניקה עדינה במקום ולשם כך למד מקצוע זה בשיעורי האוניברסיטה והתקדם יפה הודות לכוח התמדתו. היה בחור עליז ומעורה בחברה.

בפרוץ קרבות מלחמת-העצמאות - ויעקב כבר בעל לאישה, סימה, ואב לילד - התמסר לביצור המשק ולאימון חבריו בנשק. אם כי שכל את אחיו שלמה, שנפל בהיותו ברכב שיצא מירושלים להביא אספקה לגוש בראשית המערכה, לא חדר הייאוש ללבו וברגעים הקשים ביותר האמין בניצחון: "עוד נראה את ילדינו מטיילים ביער זה" - היה אומר לחבריו. בתקופת המצור נפרד מאישתו ומבנו אשר פונו לירושלים. בימי הקרבות בגוש עציון היה מפקד הקטע הדרומי-מערבי וחבר ועדת-הביטחון של המשק. ביום נפול כפר עציון, ד' באייר תש"ח(13.5.1948), כשפרצו שריוני האויב אל המשק, ראו את יעקב בתוך קבוצת החברים שהתרכזה ליד בניין המפקדה ושם נפל.

ביום כ"ה בחשוון תש"י (17.11.1949) הובא, עם שאר חללי הגוש, ואחיו ביניהם, למנוחת- עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.

(דף זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי 'יזכור', שנערך ע'י משרד הביטחון)